"כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ" (מגילת שיר השירים ב, יא'-יב'.)
שלושה שמות לחודש ניסן:
מקור השם ניסן במילה הבבלית "ניסנו", שפרושה ניצן הפורח באביב. זהו חודש הפריחה, שבו מתחילים הניצנים להיפתח.
חודש האביב אותיות אביב הן צירוף אב + י"ב חודשים = ראש לכל חודשי השנה. עונת השנה שבה מבשילה התבואה עת הטבע מתרענן בכוחות חדשים. וכשם שהטבע מתחדש, כך אירעה התחדשותו ההיסטורית- לאומית של עם ישראל באביב. בתורה נאמר: "היום אתם יוצאים בחודש האביב" (שמות יג, ד).
ראש החודשים ראש השנה בתשרי מציין את בריאת העולם "בתשרי נברא העולם", בתפילת ראש-השנה "זה היום תחילת מעשיך". לעומת זאת, ראש החודשים בניסן מציין את יציאת מצרים, ועם הזמן אני מגלה שהכל מתחיל מיציאת מצרים... גם כאשר הבורא פונה אלינו בהר סיני, הוא אינו מציג את "תעודת הזהות" של בורא העולם, אלא "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". הזהות היהודית שלנו מתחילה ביציאת מצרים.
*
ע"פ הקבלה, כל חודש מבטא פוטנציאל של התחדשות בתחומים מיוחדים בחיי האדם, להיבנות ולהתקדם בהם:
מדובר במערכת שלמה של הקבלות והתאמות – לכל חודש יש אות אחת מתוך האלף-בית, שבט אחד משבטי ישראל, חוש מיוחד של הנפש, ועוד...
שבט יהודה. כאשר נולד ללאה (בנה הרביעי) היא אמרה "הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה", ובכך 'צרבה' בבנה את תכונת ההודיה, תכונה יהודית יסודית "דע לומר תודה", "מוֹדֶה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרתי בי נשמתי". להודות – לא רק לומר "תודה רבה", אלא גם להודות בחטא ובחסרון, להתוודות (הלוואי והמנהיגים שלנו קוראים את זה...)
החוש של חודש ניסן הוא חוש הדיבור ('חוש' מפני שזו אחת הדרכים בהם הנפש מתקשרת עם העולם). את חוש הדבור-וההנהגה אנו לומדים במיוחד בחג הפסח (פה סח) שבו נאספים כולם לשולחן הסדר כדי לדבר ולספר ביציאת מצרים.
*
דיבור לא נכון, גם ביהדות וגם במסורת היוגית, הוא המשפיע המרכזי על הפירוד שנעשה בעולם.
התרגול מזמין אותנו להקשיב, להתבונן ולחשוף, מתוך השקט, קודם איך אנחנו מדברים בינינו לבין עצמנו. להיחשף, גם אם לרגעים, ל"אני האמיתי" שלנו, למקור. זה שנמצא מתחת לביקורת, מתחת לשיפוט, מתחת לרחמים העצמיים... זה שכולו טוב.
אסיים עם מילים של הבודהיסט האהוב עלי - Thích Nhất Hạnh
מתוך מודעות לסבל הנגרם כתוצאה מדיבור לא מודע ומחוסר היכולת להקשיב לאחרים,
אני נודר לטפח דיבור אוהב והקשבה עמוקה על מנת להביא אושר ושמחה לאחרים ולהקל על סבלם
מתוך ידיעה שמילים יכולות לגרום לאושר או לסבל, אני נודר ללמוד ולדבר בכנות
עם מילים המשרות ביטחון עצמי אושר ותקווה.
אני נחוש שלא להפיץ מידע שאני לא בטוח בו בוודאות ולא לבקר או להטיל רבב בדברים שבהם אני לא בטוח.
אמנע מלהוציא מפי מילים שיכולות לגרום פילוג או חוסר הסכמה או שיכולות לגרום למשפחה או לקהילה להתפרק.
אעשה כל מאמץ לפייס ולפתור כל סכסוך, גדול כקטן.
אמן.
מקורות:
חודש ניסן: זמן הגאולה I יצחק אהרון ("חכמה")
לשון הרע והצרעת-החטא, העונש והקשר בניהם בפרשת תזריע I הרב איתי פדור ("צהר")
שבת. שלום. יוגה I קורס העמקה מחזור IV שיעור 5 I פרשת תזריע 5.4.2019